מאמרים
 וכתבות
 טיפות

המוסיקה בשנת החיים הראשונה / אורלי צלאל

ההתפתחות המוסיקלית חלה אצל תינוקות כבר מיום היוולדם,

"חינוך מוסיקלי פירושו סיוע בהתפתחות הדרגתית ועקבית של הכושר המוסיקלי המקורי-ילדותי" (הכהן, 1970). במילים אחרות, ההתפתחות המוסיקלית הינה ההתקדמות משלב של שמיעה בסיסית ועד להבנת המוסיקה כמסר אמנותי מורכב. התרחשותה של התפיסה המוסיקלית היא נושא למחקרים רבים ומורכבים, ורובה עדיין בגדר תעלומה, שכן המוסיקה היא מדיום מופשט- היא רק "רצף מאורגן של צלילים בזמן" (רון, 2000).

 

לפני יותר משלושה עשורים, טען רופא הילדים Winnicot, כי אין בנמצא דבר הקרוי תינוק, אלא רק תינוק ומישהו נוסף. הוא הצביע על התלות המוחלטת של התינוקות במטפליהם ועל חשיבותה של מערכת יחסים זו בהתפתחותו הכללית. אותו רעיון אנו מוצאים בדבריו של הפסיכולוג והמחנך למוסיקה Michel שיצא בקריאה על סמך מחקרים  (Preu, 1964;   Bimberg, 1953 ) לשנות את הגישה לחינוך המוסיקלי שרווחה עד אז. הוא הציע לא לשבת ולחכות עד שהפעוט יגיע לשלב המוסיקלי המתאים לתכניות הקיימות, אלא לגרות ולעודד את הפעילות הספונטאנית שלו בכל שלב ובכל גיל. הוא הדגיש את החשיבות של המבנה והתוכן של הפעילויות היזומות, שהרי יש ללמד את הדבר הנכון - בזמן הנכון (Michel, 1973).

 

נשאלת השאלה מהו אם כן הדבר הנכון ומתי הוא הזמן הנכון?

אחת מן הפעילויות המוסיקליות - הספונטניות - הראשוניות שכל אם יכולה להציע לתינוקה, כבר מיום היוולדו, היא חשיפתו לקולה השר והמדבר ולצלילים שונים המצויים בסביבה הקרובה כמו המיטה או החדר. לפעילות זו מספר צורות ולכולן חשיבות רבה להתפתחות המוסיקלית של התינוק:

  1. קולות שהאם מפיקה מפיה כמו: מילים, הברות, תנועות, נשיקות, נקישות לשון, משחקי שפתיים ועוד.
  2. קולות וצלילים הבוקעים מחפצים שהם בקרבתו של התינוק כמו: רעשנים למיניהם, פעמוני רוח, תופים קטנים, בובות, משחקים ועוד.
  3. קולות שירה ודקלום בליווי משחקי ידיים ואצבעות, בעת הנעת איברי גופו של התינוק או בריקוד כאשר התינוק חבוק בזרועותיה.

 

רצוי לשיר ולדקלם שירים קצרים, המתמקדים בנושא אחד כמו שירי הילדות המוכרים לנו - האוטו שלנו, השפן הקטן, ציפור קטנה וכדומה, כאשר יש חשיבות לחזרה רבה על רפרטואר שירים מצומצם. במילים אחרות, לא רצוי לחשוף את הילד לכמות גדולה של שירים, דקלומים וגירויים צלילים המשתנים במהירות גבוהה.

יש לציין כי לקולה של האם חשיבות רבה בהתפתחותו המוסיקלית של התינוק ותרומתו בחודשים הראשונים, עולה לאין שיעור על חשיפה למוסיקה ממערכות שמע. הסיבה העיקרית לכך היא העדפתו של התינוק את קולה של אימו כבר מרגע היוולדו, ממצא שדווח במחקרים רבים, ואשר מדגיש את יכולתו המולדת של התינוק לא רק לזהות את קולה של אמו אלא גם להקשיב לו באיכות גבוהה יותר מאשר כשהוא שומע קולות או לצלילים אחרים. בנוסף יש לזכור, כי בחודשי חייו הראשונים הילד זקוק לקשר עין ממושך ועקבי של אמו על מנת להתמקד בקולות שהוא שומע. מכאן שכל אחת מן הפעילויות שהוצעו לעיל תתרחש כאשר האם שומרת על קשר עין עם תינוקה או ילדה הצעיר על מנת להקל עליו את הקליטה ומאידך על מנת לצפות בתגובתו של הפעוט לגירוי המוסיקלי. כאן המקום להוסיף, שקשר עין עם מטפלת או עם גננת מסייע גם לפעוטים ולילדים בגיל הרך לקלוט את המוסיקה לה הם נחשפים ובלעדיו הדבר כמעט בלתי אפשרי. ואכן, חקר התפיסה המוסיקלית (טוראל, 2000) מוכיח כי הפעוטים קולטים, מזהים, מבחינים וממיינים תבניות-צליל ותבניות-מקצב ברמות מורכבות למדי והם מביעים יכולות אלה בתנועה.

 

על-מנת להבין את "התרגום" שעושה הילד מן הצליל המופשט לתנועה המוחשית נדרשים הורים ומחנכים ללמידה רחבה. החוקרים:Hargreaves (1986), Greenberg (1979) ו- Moog (1976) בדקו סוגיות בחינוך המוסיקלי ובהתפתחות המוסיקלית בתקופת הילדות המוקדמת, והניחו בכך את אבני היסוד לחינוך המוסיקלי ההתפתחותי בגיל הרך, כאשר הם מבססים את מחקריהם על תורותיהם של הפסיכולוגיים ההתפתחותיים פיאז'ה, אריקסון ואחרים.

 

גורלי-טוראל (2000), שתרמה רבות להתפתחות החינוך המוסיקלי בגיל הרך בישראל,  שואלת איך פעוטים חווים מוסיקה? ומהם הגורמים המשפיעים על המוסיקליות שלהם בגיל הרך? לדבריה, תצפית על תינוק החווה מוסיקה מלמדת על תופעות התנהגותיות שונות כמו פליאה, סקרנות וחקירה. נראה אם כן, כי ההתפתחות המוסיקלית, שהיא התפתחות אישית לכל תינוק, תלויה באינטראקציה שבין התינוק לבין בני משפחתו ולבין המחנכים המלווים אותו בילדות המוקדמת. ביסוד האינטראקציה הבין אישית הזו קיימים מרכיבים רגשיים, מוטוריים, מוסיקליים ועוד, ומכיוון שכך יש להתחשב בעת תכנון פעילות מוסיקלית בשלב ההתפתחותי בו נמצא הפעוט ובמטען המיומנויות המוטוריות והמוסיקליות שיש עמו.

 

לסיכום נציין ממצאים חשובים שיש לקחת בחשבון בבואנו ליזום פעילות מוסיקלית עם תינוקות:

  1. תינוקות מעדיפים קול אנושי על קולות של כלים ועל קולות הבוקעים ממכשירים אלקטרוניים (Greenberg, 1979).
  2. תינוקות מגיבים בתנועה ובקול למשמע מוסיקה ולהעדרה 1976) (Moog,.
  3. תינוקות מוקסמים מיכולתם לחקור ולהשמיע צלילים בעזרת חפצים וכלי נגינה פשוטים (Greenberg, 1979).
  4. הרפרטואר הרצוי יכלול שירים, דקלומים ומנגינות ההולמים את התפתחות התינוק כמו גם את טעמו והעדפותיו אשר יוגשו תמיד עם קשר עין ובליווי תנועה או מגע.  יחד עם זאת, חשיפה לרפרטואר מוסיקלי מגוון ואיכותי בהמשך הילדות תפתח את החוש האסתטי שלו ותעצב את טעמו למוסיקה.

 

מוסיקה לטף בטיפות הינה סדנא חווייתית המשלבת ריקוד, מגע, שירה וקצב, המפתחת את מיומנויות התקשורת של התינוק: קשר עין, קול וצליל, התנועה והמגע.
הסדנא מיועדת לגילאי חצי שנה עד שנתיים, ומהווה חוויה אינטימית ומהנה בין האם והתינוק.

התינוקות לומדים לתת לגיטימציה לרגש ולחושים, והאמהות לומדות לגרום לתינוקות להרגיש בעלי ערך כבר מהרגע הראשון. אורך המפגש הינו 45 דקות, ובמהלכו לומדים הקטנטנים מקצבים, ריכוז, מיקוד, שימוש במרחב, הכרת איברי הגוף, אינטראקציה עם הסביבה ועוד.

בכל מפגש נעשה שימוש נרחב במגוון סוגי מוסיקה, דקלום, שירה, ריקוד, וכן באביזרים שונים כמו: מטפחות צבעוניות, פעמונים, רעשנים ועוד.

 

מנחה: אלינור יעקב – מנחת סדנאות בייבי שיר, מנחת קבוצות הורים וילדים במוסיקה בתנועה, מדריכת תנועה לגיל הרך.

 


תאריך פתיחת קבוצות: 12/10/09

יום ושעה: שני 17:00 (12-24 חודשים) ושני 10:00 (6-12 חודשים)

מספר משתתפים בקבוצה: 12

מספר מפגשים: 12

משך מפגש: 45 דקות

תדירות מפגשים: אחת בשבוע

 


לדף הבית בתחום תינוקות ופעוטות

מאמרים וכתבות נוספים בתחום:
      

מס פקס תינוקות מידע משפטי עורך דין מסחרי עו"ד דיני משפחה עורך דין סכסוך משפחתי עורך דין דיני ירושה עורך דין משפט מנהלי עורך דין זכויות יוצרים עורך דין לשון הרע עורך דין מקרקעין הגשת עתירה מנהלית עורך דין עתירה לבג"ץ צימר צימר
אמירים צימר שחיית תינוקות